שיטה בדוקה לתיקון העולם

שלום חברים יקרים
 
במסגרת מבול ה"שנות טובות" והדברים היפים שקיבלנו במייל לקראת החג, הגיע גם סיפור אחד, שבהתחלה, אני מודה, לא כל כך שמתי לב אליו. אבל אחר כך הבחנתי שאני חושבת עליו שוב ושוב.
הסיפור הוא פשוט: על מדען אחד עסוק, שהיה צריך לשמור על בנו הצעיר. כיוון שרצה להמשיך בעבודתו, חיפש לילד תעסוקה שתשתיק אותו לכמה שעות. לקח המדען מפה של העולם, גזר אותה לחתיכות קטנות ואמר לילד: הנה, תחבר את מפת העולם בחזרה.
כיוון שהילד היה קטן סבר המדען לתומו שזה ייקח לו לנצח. אבל להפתעתו, אחרי דקות ספורות, הביא הילד את המפה מחוברת להפליא.
 
איך עשית את זה? התפלא האב.

פשוט מאוד אבא, ענה הילד. בהתחלה נסיתי להדביק את העולם, אבל זה באמת היה קשה ומסובך. אבל אז גיליתי שבצד השני של הדף מצוייר איש. אז תיקנתי את האיש, וככה גם העולם נעשה מתוקן…

מדי פעם, ובמיוחד בימים אלה של חשבון נפש, יש לי הרהורים שונים על דרכים לתקן את העולם (מה לעשות, זה מין ג'וק כזה שנולדתי איתו, כנראה, כמו שיש כאלה שרוצים לעשות כסף, או להיות מפורסמים, או להמציא תרופה לסרטן, אני רוצה לתקן את העולם…) מדי פעם אני אומרת לעצמי, שאולי הייתי צריכה ללכת לפוליטיקה. להקים מפלגה של אנשים שמאמינים אף הם שהחיים יפים, שיצר לב האדם טוב מנעוריו, ושלא צריך הרבה כדי להפוך את העולם למקום שכיף לחיות בו…

ובדרך כלל, אחרי שאני גומרת בראש את הסיבוב שבו אני מדמיינת את עצמי כשרת החינוך, הרווחה או החוץ, אני נזכרת שיש רק דרך אחת לשנות באמת את העולם – לשנות את העולם שלי, מקסימום של כמה מהסובבים אותי, התלמידים שלי, המתאמנים שלי… אם כל אחד יטאטא מול הבית שלו, אמרה נדמה לי אמא תרזה – העולם יהיה מקום נקי מאוד…

אז לקראת השנה החדשה אנחנו מאחלות לכם לטאטא מן הבית שלכם
  • את הדאגות
  • ואת המגבלות
  • את הכעסים
  • ואת הטראומות הישנות
  • את האמונות המחלישות
  • ואת החששות
 
ובמקום זה תגדלו שם אדניות שופעות ופורחות של
שמחה, וביטחון, ואמונות מעצימות
ולא תשכחו אפילו לרגע
  • שהתודעה גמישה ורחבה,
  • שכל אחד מאיתנו מחובר למשאבים האינסופיים של היקום, הבורא או האינסוף.
  • ושגם אם משהו נראה בלתי אפשרי, כל מה שצריך זה למצוא את נקודת המבט ממנה הוא אפשרי.
שתהיה לכולכם שנה נהדרת
באהבה רבה
רינה ועדית

בהזדמנות זו רציתי לספר לכם שאני עובדת על סדרת סרטונים חדשה, ובהם הדרכה צעד אחרי צעד כיצד לסלק מחיינו מגבלות. אוטוטו זה באוויר.

ובינתיים, אם להיפטר ממגבלות הוא נושא שמעניין אתכם, אני רוצה לספר לכם על איש מאוד מיוחד שמגיע ארצה לראשונה בעוד חודש. זהו קווין בילט, בן זוגה ושותפה לדרך של ברנדון בייס. כן, זו מהמסע.

על המסע נדמה לי שכבר אין צורך לספר. זוהי שיטת טיפול מדהימה שמאפשרת לאנשים להתחבר לטראומות מן העבר, לרוקן את הרגשות שהצטברו שם, לסלוח למי שלא סלחנו בעבר והתהליך הזה של סליחה אמיתית, אחרי שביטאנו את כל מה שלא הצלחנו לבטא – יוצר שקט וניקיון והחלמה, נפשית ופיזית כאחת.

סדנאות המסע מתקיימות בארץ מזה כשלוש שנים. עברו אותן כבר למעלה מאלף איש. מאה איש כבר הוכשרו כמטפלים בשיטה ואין ספק שמדובר בהצלחה ענקית.

אבל הפעם מגיע לראשונה גם קווין, שהוא יו"ר ונשיא החברה הבינלאומית של המסע, שאחראית על הסדנאות בכל העולם.

קווין יעביר כאן שתי סדנאות. הראשונה עוסקת במנהיגות. מנהיגות אותנטית, מנהיגות שבאה מבפנים. הטענה של קווין היא שמנהיגות זה לא משהו שצריך ללמוד. זה משהו שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. כל מה שצריך זה להזיז את מה שמפריע לזה לבוא לידי ביטוי בחיי היומיום.

בסדנה בת יומיים (שהיא החלק הראשון של סדרת סדנאות מרתקת) ילמד קווין כיצד לאתר את מה שעוצר בעדנו מלהופיע במלוא יכולתנו. מומלץ בכל לב לכל מי שמרגיש שיש בו יותר, שיש לו עוד מה לתת, שבתוכו מסתתרת יכולת עצומה שלא באה לידי ביטוי בחיי היומיום.
לפרטים נוספים על הסדנה ולהרשמה אתם מוזמנים להירשם כאן ותקבלו במתנה מדיטציה מקסימה שעוסקת בשאלה "מי אני".

הסדנה הנוספת שקווין יעביר נקראת Stop the Food Fight והיא נולדה בעצם מהצורך האישי של קווין עצמו. במשך שנים, מאז שהיה ילד, סבל קווין מעודף משקל, רפיסות כללית וכושר גופני ירוד. לאחר שנים של מאבק בעודף המשקל, ודיאטות כושלות, הוא החליט יום אחד להשתמש בכלים המדהימים של המסע כדי למצוא את שורש הסיבה להשמנה שלו. והשאר היסטוריה: הוא עצמו השיל קילוגרמים ממשקלו, נעשה חטוב יותר ובכושר טוב יותר, אבל זה לא העיקר. העיקר, לדבריו, הוא שהפסיק להילחם בצורך ובדחף לאכול מה שמכונה "אכילה רגשית". היום הוא אוכל אוכל בריא בכמויות הדרושות לגופו, ופשוט לא מוטרד יותר מנושא האוכל, המשקל או הדיאטה.
אז אם זה מעניין אתכם לכבוד השנה החדשה – אתם מוזמנים להירשם כאן ותקבלו מיד תרגילים איתם תוכלו גם אתם להתחיל מיד לאתר את מקורות האכילה הרגשית שלכם.

ושוב – שתהיה לכולנו שנה נהדרת, מעצימה, שנה של פריצות דרך, הצלחה, שמחה ואהבה.
קטגוריות: כללי | להגיב

מי תרצו להיות בשנה הבאה?

ברוח התקופה, כשבחוץ מנשבת רוח של שינוי שאי אפשר להתעלם ממנה, וראש השנה בפתח, צד את עיני משפט אחד בעיתון. לא זוכרת אם מי שאמר אותו הוא אחד ממנהיגי המחאה, מישהו מהפוליטיקאים או העיתונאי שכתב את הכתבה. אבל המשפט הזה אמר ככה: אנשים הבינו שמספיק לשבת ולחכות שדברים ישתנו, ושאם הם רוצים שהדברים ישתנו הם צריכים לעשות בשביל זה משהו.
 
אכן, תגלית.
 
אחד המשפטים החביבים עלי הוא משפט שמיוחס לאינשטיין, ושאומר: חוסר שפיות הוא להמשיך לעשות את אותו הדבר ולצפות שיצא לכם משהו אחר.
ואני אומרת, לא רק לעשות אותו הדבר, גם לחשוב אותו הדבר ולצפות שיקרה משהו אחר הוא סוג של חוסר שפיות. או, אם לנקוט הגדרה קצת פחות קיצונית, לפחות מתכון בדוק לכך שעוד שנה תעבור ולא ישתנה הרבה.
 
יש מחקר של פסיכולוג אמריקאי שמצא, שאדם ממוצע חושב ביום עשרות אלפי מחשבות, אבל זה לא החלק המעניין. החלק המעניין הוא ש-99.9 אחוזים מהן הן אותן המחשבות בכל יום…
 
אז ברוח השנה החדשה הקרבה ובאה, אני רוצה להזמין אתכם להפוך את השנה הזו לשנה שבה תעשו סדר וניקיון במחשבות, בדפוסי המחשבה, באמונות, ברעיונות, בדעות ובפרשנויות שלכם. שנה שבה תגלו איך להעלות את התדר ולשמור עליו גבוה.
 
נכון, כדי שהמציאות תשתנה צריך גם לעשות דברים במציאות הפיזית. או כמו שאומר סטיבן קובי, מחבר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד": אפשר לשבת עם פה פתוח ולחכות שיעוף לכם אווז צלוי פנימה, אבל זה עשוי לקחת הרבה זמן…"
 
ויחד עם זאת, לשבת עם פה פתוח, לחכות שיעוף לכם אווז צלוי פנימה, כשאתם חוזרים כמו מנטרה על המחשבה "אין סיכוי, אין סיכוי…" יבריח את האווז לקילומטרים.
 
חשוב לשים לב למחשבות ולאמונות שלנו, בין השאר כי הן משפיעות על התדר האנרגטי שלנו. והתדר האנרגטי שלנו פועל כמו מקלט רדיו. ברגע שהוא מכוון ל"הכל סבבה", הוא מישך אליו דברים שהם "סבבה". וכשהוא מכוון ל"החיים קשים", הוא מושך דברים שיתאימו לשם. פשוט כך.
תגידו שלא פשוט לשנות את התדר? אולי. אבל כמו כל דבר, הכל נעשה יותר פשוט כשיודעים איך. ועל זה נדבר בהמשך.

בינתיים, אני רוצה להזמין אתכם לשני אירועים חינמיים ושווים בהם אני משתתפת בימים הקרובים.

ביום חמישי הקרוב, 8 באוגוסט בשעה 21.00

אני מתראינת אצל אורלי בר-קימה.
 
אורלי, מאמנת אישית, מרצה ועיתונאית בעברה, כתבה ספר בשם "מפתחות לשינוי" בו ראינה 50 נשים שעשו שינוי בחייהם, ומתוך הסיפורים האלה זיהתה את 12 המפתחות לשינוי.
בתכנית תשתתף, גם חברתי משכבר הימים מיכל גזית, מנחת סדנאות "דרך האמן", ויועצת פסיכו-אסטרולוגית. מנחה תהליכי התפתחות אישיים וקבוצתיים בכלים של יצירה,  חיבורי גוף נפש, עיתונאית וכותבת.
 
 שלושתנו יחד נדבר על איך להתכונן לשנה החדשה ונציע לכם כלים כדי לעשות זאת הכי נכון.
וכמו שאני מכירה את שלושתינו – יהיה ערב כייפי, מעצים ומעורר השראה.
אז אם בא לכם, אתם מוזמנים להצטרף אלינו מהכורסא בבית ולהאזין. זה לא עולה כסף (והקפה עליכם) אבל צריך להירשם מראש כאן.
 
ואל תשכחו לרשום גם ביומן
וביום שני הבא, 12 באוגוסט, גם כן בשעה תשע, אני מתארחת אצל נילי דור האלה. נילי היא מאמנת-צחוק ומכשירה מטפלים לעבודה באמצעות צחוק על רגשות עמוקים. ונושא השיחה שלנו יהיה תדר אנרגטי, ואיך מעלים אותו. בין השאר נדבר על

 

     – איך מאמצים תדר חיובי, כזה שמוביל להצלחה?
- איך מעלים את התדר שלנו כשהוא ירוד?
- איך מאמצים לעצמנו כלים של חשיבה מנצחת?
- איך משתמשים בכלים האלה בחיי היום יום?

גם הוובינר הזה הוא בחינם, וגם במקרה הזה חובה להירשם מראש. עושים זאת כאן.

אשמח מאוד לפגוש את כולכם באחד משני האירועים האלה, ואפילו בשניהם, כדי שתצאו מצוידים יותר לקראת השנה החדשה.

באהבה רבה
עדית

 


קטגוריות: כללי | להגיב

כן, דווקא עכשיו

קל לנו מאוד להיות מודעים, להיות נאורים, להיות מאירי פנים ושופעי חסד – כשהכל בסדר.

אילו היינו חיים בעולם שבו היה לנו כל הזמן מה שאנחנו צריכים, ששום דבר לא היה מאיים על קיומנו, ולא על האגו שלנו, ולא על מה שיקר וחשוב לנו – אין ספק שכולנו היינו חושפים לעולם השכם והערב את הצד המואר, הנעלה, הנפלא שלנו.

אני מאוד מקווה שיום אחד נגיע לשם. אולי עוד בימות חיינו. בשבועות האחרונים, עם כל מחאת האהלים והצעירים האכפתיים ותחושת האיחוד של המגזרים השונים – הייתה לרגע מן הרגשה כזו, שבאמת מתחילה כאן תקופה אחרת. שמשהו הולך לקרות.

ואז החלה המהומה בדרום. פתאום שוב פיגועים וטילים וצבע אדום ופצועים והרוגים וקולות של מלחמה. ופתאום נדמה שגל האופטימיות התאדה כלעומת שבא וחזרנו למקום המוכר היטב של החרדה הייאוש, הדאגה, הספקנות…

אז רק רציתי להזכיר לכולנו (וקודם כל לעצמי), שהחיים זה לא רק על לשבת ולהתבונן במאורעות ולחכות ולראות מה יהיה. החיים זה גם על לבחור אילו תמונות להריץ בתודעה שלנו, על איזה תדר לשמור, ואיזו אנרגיה לשגר החוצה, לסובבים אותנו, הקרובים והרחוקים. כל אחד מאיתנו הוא רק טיפה בים של המודעות הקולקטיבית. אבל המודעות הקולקטיבית אינה אלא סך הטיפות שמרכיבות אותה. וגם הטיפה שלנו היא חלק מזה. וגם לנו יש השפעה. השפעה קטנה מאוד אולי כשמדובר בעולם כולו, או אפילו במדינה כולה, אבל השפעה גדולה מאוד על המשפחה שלנו, החברים, האנשים שאנחנו פוגשים במהלך היום, ואפילו כאלה שאנחנו רק חולקים איתם אתת החלל במעלית, באוטובוס, בקפטריה או במשרד.
 
נכון שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות. אבל זה בדיוק הזמן להעיר אותן. לעורר בעצמנו השראה כזו – שקול הרעם שלה יגבר אפילו על רעם התותחים

ולטובת העניין הזה רציתי לחלוק איתכם סרטון מקסים שנתקלתי בו, ושאני מקווה ש"יעשה לכם את זה", וגם יעורר בכם השראה לעשות משהו (אולי לא כל כך קיצוני, אבל אולי כן, מי יודע) למען העולם שסביבכם.

 

 

 

 

שיהיו ימים טובים

באהבה רבה
עדית
 
קטגוריות: כללי | 3 תגובות

ששש…. שלא תעירו את הענק…

איך הייתם מגיבים אילו היה נודע לכם, שבתוך התודעה שלכם ישן ענק. ולא סתם ענק גדל גוף, אלא ענק רוח, כזה שמסוגל להוציא לפועל ולהגשים את כל חלומותיכם, להתגבר על כל מגבלותיכם וליצור עבורכם את החיים שהייתם רוצים ליצור?
 
האם הייתם מתחילים להתהלך על קצות אצבעותיכם ולהגיד ששש….. בואו לא נעיר את הענק הזה?
 
 או שהייתם עושים כל שביכולתכם כדי להעיר את הענק הזה תיכף ומיד ולשלוח אותו לעבודה?
 
להעיר את הענק שבפנים, כך נקרא ספרו של אנתוני רובינס (ולמען הדיוק, בעברית מדובר בשני כרכים עבי כרס…).
 
רובינס, אחד המרצים, המנטורים והמאמנים המובילים בתקופתנו, עוסק כבר כמה עשורים בהובלת אנשים לשינוי. את דרכו התחיל, לפי עדותו שלו, כבחור עני, שמן וחסר ביטחון שעבד כמנקה בבנין משרדים, נסע במכונית פולקסוואגן רעועה והתגורר בדירה עלובה בת 37 מטרים. עד שיום אחד קיבל החלטה – לא להתפשר על פחות מהחיים שהוא רוצה.
 
מאז עברו כ-30 שנה, אבל כבר שנה לאחר הרגע ההוא מצא את עצמו רובינס מרוויח סכומים בני שש ספרות, נשוי לאשה עליה חלם, מקים את המשפחה עליה חלם ומתגורר לא פחות ולא יותר מאשר בטירה. וכל זה מפני שהחליט לקחת שליטה על חייו. את תחומי השליטה האלה הוא מפרט:
 
  • שליטה רגשית
  • שליטה גופנית
  • שליטה בתחום מערכות היחסים
  • שליטה כלכלית
  • שליטה על הזמן
רובינס מבסס הרבה מעבודתו על NLP (תיכנות שפתי נוירולוגי), הוא מתבל את הרצאותיו בסיפורים, הן מחייו שלו והן מחייהם של אנשים שעשו שינויים רבי משמעות בחייהם, הוא מדבר על הכוח של הכאב והעונג ביצירת שינוי. הוא מלמד לערבל דפוסי מחשבה, לסלק אמונות בלתי מעצימות ולהחליפן באמונות מעצימות.
 
אחד התרגילים שלו האהובים עלי ביותר הוא "הדיאטה המנטאלית". המטרה של הדיאטה המנטאלית היא לקטוע רצפים של מחשבות שליליות, מחלישות ומדכאות שאנחנו נוטים לשקוע בהן מבלי להרגיש.
 
בעשרת הימים של הדיאטה המנטאלית, אתם מתחייבים לשלוט במצבכם המנטאלי והרגשי על ידי כך שתחליטו, החל מרגע זה, לא לשקוע במחשבות או ברגשות שאינם תורמים לכם.
ואלה הכללים:
 
1.   במהלך עשרת הימים הרצופים הבאים סרבו להתעכב על כל מחשבה או רגש בלתי מועילים, סרבו לשקוע בשאלות שיחלישו אתכם, או להשתמש באוצר מלים דימויים שיגזלו מן החיוניות שלכם.
 
2.   כשאתם תופסים את עצמכם מתמקדים במשהו שלילי – הסבו מיד את המחשבה לכיוון חיובי. למשל, על ידי כך שתשאלו את עצמכם "ומה נהדר בזה". או "מה נהדר בחיי כרגע"?
 
3.   הקפידו להתמקד באופן מוחלט בפתרונות ולא בבעיות.
 
4.   אם אתם סוטים מהמסלול, אל תנזפו בעצמכם, פשוט שנו את המצב מיד. אבל אם אתם תופסים את עצמכם שוקעים במחשבות ורגשות שליליים לאורך זמן – חכו לבוקר המחרת והתחילו לספור מחדש את עשרת הימים.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה בדיוק עכשיו? כי בדיוק עכשיו, או ליתר דיוק בסוף ספטמבר – רובינס הגדול מגיע לאיטליה לתת סמינר בן ארבעה ימים.
 
בדרך כלל, כדאי לדעת, הוא מתרוצץ באיזורים שבין ארה"ב לאיי פיג'י, כך שאיטליה, מבחינתנו, זה ממש קל"ב. ולרגל זה מתארגנת משלחת ישראלית של אנשים שהחליטו לא להתפשר יותר – ולהתחיל לחיות בדיוק את החיים שהם רוצים לחיות.
 
זה אומר שתהיה קבוצה ישראלית שתצא לאיטליה בנסיעה מאורגנת, כולל טיסות ומלון וכולל תרגום סימולטני לעברית של ההרצאות ותרגום עברי של החומרים. וכל זה בדיוק בשבוע שלפני ראש השנה…

אז רק אם נמאס לכם שענק ישן לכם בתוך התודעה, ונמאס לכם ללכת על קצות האצבעות ולהגיד לעצמכם ששש…. ובאמת באמת בא לכם להעיר את הענק שבפנים – אתם מוזמנים ללחוץ כאן, לקרוא את כל הפרטים ו……. לקבל החלטה. כי כמו שרובינס בעצמו אומר – הכל מתחיל מהחלטה.

מוכנים להרים את הכפפה? אם לא, גם זה בסדר. פשוט תמשיכו לעשות שש… וללכת על קצות האצבעות – כדי שהענק שבפנים יוכל להמשיך לישון בשקט.
 
באהבה רבה
עדית

קטגוריות: כללי | 4 תגובות

  שבעת החוקים הרוחניים להצלחה 
 
 
איך הכל קשור להכל, למה נתינה מובילה לקבלה, איך לקבל החלטות, איך לתפקד מתוך מאמץ מזערי. איך להשיג את מה שרוצים, ומה קורה כשזהלא קורה, ומה הדבר שהכי נכון לכל אחד מאיתנו לעשות בחיים?

התשובות לכל אלה טמונות בשבעה כללים שאם נשמור עליהם מובטח לנו שדברים ילכו בקלות ושנחווה תחושה של הצלחה והגשמה.
 
הרצאה קלילה ומרתקת, המבוססת על ספרו של ד"ר דיפאק צ'ופרה, רופא אמריקאי ממוצא הודי ואחד מהמרצים המבוקשים בעולם בנושאי ניהול התודעה. 
 
  במהלך ההרצאה נעמיק את הבנתנו לגבי כל אחד משבעת החוקים, ונלווה כל חוק בתרגילים קלים וידידותיים, שיאפשרו לנו להתחיל ליישם את החוקים בחיינו.
 
הרצאה מעוררת השראה ופוקחת עיניים לגבי האופן בו החיים עובדים.
קטגוריות: הרצאות | להגיב

איך לא חשבתי על זה קודם?

 חברים יקרים
 
רגע לפני שאני עולה על מטוס להולנד, בדרכי לסדנת "מנהיגות עם חזון" של קווין בילט (מבית היוצר של המסע), לא יכולתי להתאפק. הייתי פשוט חייבת לשלוח לכם את את הסרט הבא, שקיבלתי מחבר יקר, עופר מלמד, הסרט הזה פשוט גרם לי לצחוק, בגלל שהוא משקף כל כך טוב מצב כל כך מוכר. אתם מוזמנים לצפות ולהשתעשע.

 


אבל אחרי שצחקנו, בואו נדבר רגע קצת יותר ברצינות (טוב, לא יותר מדי). כמה פעמים קורה לכם שאתם רואים מישהו בסביבתכם תקוע, מתחרבש במשך שבועות, חודשים או אפילו שנים, ואתם אומרים לעצמכם: אלוהים אדירים, הרי הפיתרון כל כך פשוט, למה הוא לא פשוט עושה כך וכך…

ולחילופין, כמה פעמים הייתם תקועים במצב שנראה חסר פיתרון, ואז, כשזה נפתר, טפחתם לעצמכם על המצח ואמרתם: אוף, איך לא חשבתי על זה קודם? למה לא עשיתי את זה כבר לפני שנים? הרי זה היה ממש מול האף שלי.

לפעמים הבעיה היא שאנחנו תקועים עם רעיון מסוים לפיתרון. וזה נראה לנו הפיתרון היחיד האפשרי. אז אנחנו מחפשים את מה שנראה לנו הפיתרון הזה, ובדרך מפספסים…. נכון – את כל הפתרונות האפשריים האחרים.

יש סיפור שאני מאוד אוהבת על אדם ירא שמים שמתפלל לאלוהיו בדבקות מדי יום.
יום אחד פורץ שיטפון בכפר. כל האנשים עולים על גגות הבתים ומשוועים לעזרה.
האיש שלנו מתפלל לאלוהיו במשנה מרץ. "אלוהים, תציל אותי…"
לפתע עוברת למטה סירת משוטים. "היי, קפוץ אלינו ונציל אותך", אומרים לו האנשים בסירה.
"לא תודה", אומר האיש. "אני לא צריך, אלוהים יציל אותי".
הוא ממשיך להתפלל, והמים ממשיכים לגאות. לפתע מגיעה סירת מנוע. "היי, קפוץ ונציל אותך", אומרים לו האנשים בסירת המנוע.
"לא תודה, אני מחכה לאלוהים שיציל אותי", אומר האיש.
הזמן עובר, האיש ממשיך להתפלל, המים ממשיכים לגאות וכבר מגיעים לגובה הגג. ברגע האחרון ממש מגיע מסוק. "היי", צועק לו הטייס, "תפוס בכבל ואעלה אותך למעלה".
"לא תודה", משיב האיש, "אני מחכה לאלוהים שיציל אותי".
ואז עולים המים לגובה נוסף, והאיש נסחף, טובע, ומת.
בהגיעו לשמים, הוא מתיצב לפני בוראו.
"אלוהים, איך עשית לי את זה", מתלונן האיש. "כל ימי עבדתי אותך והתפללתי אליך, ואתה לא באת להציל אותי"?
"לא באתי להציל אותך"? משתומם האל. "שלחתי לך סירת משוטים, אחר כך סירת מנוע ובסוף מסוק. מה עוד רצית שאעשה"?

החוק הששי ב"שבעת החוקים הרוחניים להצלחה" של ד"ר דיפאק צ'ופרה, (הוצאת מודן) הוא חוק אי ההיאחזות. חתרו לתוצאה שאתם רוצים, אומר צ'ופרה, אבל אל תיאחזו בפיתרון מסוים. לפעמים מה שתקבלו זה לא מה שביקשתם, אבל רק לאחר זמן תבינו, שזה אפילו יותר טוב ממה שביקשתם. אם תיאחזו בפיתרון אחד, אתם עלולים להחמיץ אפשרויות טובות יותר.

ועכשיו תשאלו את עצמכם: אילו מישהו היה מסתכל עליכם מהצד, ורואה אתכם תקועים בעניין מסויים זמן ממושך, מתוסכלים ומתקשים להאמין שזה יכול להיפתר. מה הוא היה אומר לכם? מה מנקודת מבט חיצונית לכם יכול להיראות כמו פיתרון, אבל אתם מפספסים כי אתם מקובעים בפיתרון אחד? ומה אם הייתם לוקחים בעיה שמטרידה אתכם ונראית חסרת פיתרון, ושואלים: מהו הדבר האחד, הקטן, שאני יכול לעשות היום כדי לקדם את העניין?
 
ואחרי שמצאתם תשובה – לכו ועשו את זה. היום. לא מחר, לא אחר כך, ממש עכשיו, בהקדם האפשרי.

לפעמים מספיקה תזוזה קטנה בדרך המחשבה כדי להניב תוצאות מדהימות

שיהיה לכם שבוע נפלא.

באהבה
עדית

ולפני פיזור: לא מזמן סיפרתי לכם על ד"ר איילת רוזנפלד, מנכ"לית "משפחה בריאה". ומכיוון שכה רבים מכם הודו לי על המידע הזה והפיקו תועלת מקבלתו, אני מספרת לכם עליה שוב.
 
מה גם, שהפעם היא מדברת על ירידה במשקל, נושא שמעניין רבים מאוד מאיתנו, אבל צריך לעניין לא רק את אלה שסובלים מעודף משקל.
 
 
אם יורשה לי כמה מלים בנימה אישית: אני אף פעם לא הייתי רזה. למעשה, כבר בכיתה ב', כשהאחות שקלה אותנו בבית הספר, התברר  למרבה המבוכה שאני שוקלת כמו חיים השמן. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שהתגנב לתודעתי הרעיון שגם אני שמנה…
מאז ביליתי משהו כמו עשרים שנה בדיאטות כאלה ואחרות, חלקן שפויות יותר וחלקן פחות.
עד שהפסקתי.
הפסקתי כי הבנתי שאחרי כל דיאטה אני משמינה "עם ריבית", ושאם אני מסתכלת מסביב, אני מכירה מעט מאוד אנשים שרזו בדיאטה ונשארו רזים.
מאז שהפסקתי לעשות דיאטות קרה דבר נפלא: לא השמנתי. במשך חמש עשרה שנה שמרתי על משקל פחות או יותר יציב.
אבל הוא עדיין היה גבוה מדי.
בחודשים הספורים שעברו מאז שהכרתי את איילת, השלתי משהו כמו שבעה קילוגרמים ממשקלי. כשאני עדיין שומרת על העיקרון של "בלי דיאטה". רק מתוך יישום כמה מהעקרונות שלה (ואני עוד די חיפפתי. אלה שיותר אדוקים ממני רזו יותר, דוגמא אחת אפשר לראות כאן בסרטון של איילת).
אז אם ירידה במשקל מעסיקה אתכם, ואם גם אתם, כמוני, מעדיפים לעשות את זה בצורה בריאה ולתמיד, ולא בשיטת היו-יו, אני ממליצה לכם בחום לצפות בסרטון הבא, שבו איילת משוחחת עם כמה כאלה ש"עשו את זה". אפשר ללמוד מזה המון על מה אפשרי. (ואם תרצו, גם כאן זה פיתרון "אחר" מהפיתרון הקונבנציונלי של דיאטה).

 
ושיהיו לכם ימים נפלאים
קטגוריות: גישה חיובית, הצלחה, כללי, מחשבות יוצרות מציאות | תגים: , , , , | 8 תגובות

האם באמת צריך שניים לטנגו?

האם באמת צריכים שניים לטנגו?

כשמדובר בזוגיות, כמו גם בכל מערכת יחסים אחרת, אנחנו רגילים לחשוב שכדי שמשהו ישתנה – שני הצדדים צריכים להיות מוכנים לעשות שינוי.

פעמים רבות אני נתקלת בפניות (בדרך כלל של נשים, בואו נודה על האמת) שאומרות: אני יודעת שאנחנו צריכים לעשות משהו עם הזוגיות שלנו, אבל בן הזוג שלי לא יסכים לבוא לאימון.

גם כשמחפשים בן זוג – המחשבה היא שצריך למצוא את האחד והיחיד – המושלם – המצויד בכל התכונות הטובות. וכאלה – מה לעשות – לא מוצאים כל יום.

ביום שלישי הקרוב, 12 באפריל –אני מתראיינת אצל הרב אוריאל ויינברגר. אוריאל שם לעצמו מטרה שאפתנית – להביא 200 זוגות לחופה וקידושין עד ראש השנה הבא. זה אמנם נשמע כמו מטרה דמיונית – אבל עד היום הוא רשם לזכותו כבר כמה וכמה הצלחות, ועוד ידו נטויה.

בשיחה נדבר בין השאר על השאלה הזו: האם באמת צריכים שניים לטנגו. או במלים אחרות – עד כמה מציאת בן זוג היא דבר שתלוי בנו הרבה יותר מאשר בצד השני. נדבר על כל האמונות המגבילות שמפריעות לנו למצוא בן זוג, על הקשבה, על תוויות, ועל עוד הרבה דברים מעניינים, שרלוונטיים למי שמחפש בן זוג, מי שכבר נמצא בזוגיות ובעצם – לכל אחד שמנהל מערכת יחסים עם אנשים אחרים.

האם מה שאני אומר זה מה שאתה שומע? איך מפתחים הקשבה "נקייה".
מה יותר חשוב? שהשני ישתנה, או שאני אשנה את נקודת המבט שלי?
האם הדיעות שלנו על עצמנו "מדבקות"? מה הקשר בין מה שאני חושבת על עצמי ובין האופן בו העולם מגיב אלי.

במסגרת השיחה תוכלו גם לשאול כל שאלה שמעניינת אתכם.

השיחה מתקיימת באינטרנט, כך שאתם לא צריכים ללכת לשום מקום, רק להתרווח בנוחיות בכורסא מול המחשב, להתחבר ולהשתתף.

וכמה זה עולה? חינם לגמרי. אבל חובה להירשם מראש כאן

נשמח לפגוש את כולכם. מהיכרותי עם אוריאל מובטח ערב מעניין ומרתק.

שבת שלום
עדית
קטגוריות: כללי | להגיב

האם אתם אומרים "כן" לחיים?

"תמיד אמרו "כן" לרגע הנוכחי. מה יכול להיות חסר תוחלת ובלתי שפוי יותר מליצור התנגדות פנימית לדבר שכבר קיים? מה יכול להיות בלתי שפוי יותר מהתנגדות לחיים עצמם, המתקיימים עכשיו ותמיד עכשיו? היכנעו לקיים. אמרו "כן" לחייםותיווכחו כיצד החיים לפתע מתחילים לפעול למענכם, במקום נגדכם".
)
אקהרט טול, כוחו של הרגע הזה)

דמיינו לעצמכם שאתם מפיקים איזה אירוע, או פרוייקט גדול. יש לכם פתק, ובו כתוב מה צריך להתרחש בכל רגע נתון, ואיך בדיוק זה אמור לקרות. האירוע מתגלגל, מרגע לרגע, ובכל רגע קורה בדיוק מה שאמור לקרות לפי הפתק שאתם מחזיקים בידכם.
ברגעים הראשונים אולי תהיו לחוצים, מודאגים או חרדים, אבל אחרי שיעברו כמה דקות ותראו שהכל מתנהל בדיוק לפי התיכנון וקורה בדיוק כפי שאתם יודעים שצריך לקרות, סביר להניח שתירגעו, תתרווחו, ותתחילו ליהנות. יהיה לכם זמן לחייך לאנשים, להתעניין בשלומם, וליהנות גם אתם מהאירוע, למרות שאתם אלה שמפיקים אותו.
ועכשיו תארו לעצמכם מצב אחר: יש אירוע גדול שאתם מפיקים, יש לכם פתק ובו כתוב מה צריך לקרות בכל רגע נתון – אבל במציאות זה ממש לא עובד ככה. חלק מהזמן זה קורה בערך, חלק מהזמן קורה בכלל משהו אחר. וגם כשזה כבר קורה על פי התכנון – זה לא נראה כפי שדמיינתם את זה.
איך אתם מרגישים אז?
האם יהיה זה סביר להניח שמפלס החרדה שלכם יעלה לשמים, תהיו עצבניים, מיואשים, מבוהלים? איך תגיבו אם מישהו יפנה אליכם, אפילו רק כדי לשאול מה שלומכם? האם תהיה לכם סבלנות להקשיב לו? לחייך אליו? לתת לו הרגשה טובה, לראות למה הוא זקוק? או שיש סיכוי סביר שתנהמו על כל מי שמתקרב אליכם, תכעסו גם על מי שלא עשה לכם כלום, או פשוט תחייכו החוצה אבל בפנים מיצי הקיבה שלכם יעשו בכם שמות…
והנמשל, כמובן, הוא החיים עצמם. החיים שלנו הם אירוע גדול, מורכב, מבולגן ועתיר פרטים – שכולו בהפקתנו. רק שמעט מאוד באמת תלוי בנו מתואם איתנו מראש. חלק גדול מההתרחשויות במהלך האירוע הזה פשוט קורות, ואנחנו אמורים להפיק מהן את המיטב, רצוי תוך כדי שנישאר נינוחים, שמחים, חייכניים ושוחרי טוב.
החיים באים בלי פתק. ובגלל שהם באים בלי פתק – אנחנו נוטים להמציא אותו. אנחנו מספרים לעצמנו ש"זה היה צריך להיות אחרת", ש"זה לא בסדר שזה ככה", וש"אילו רק זה וזה היה ככה וככה – אז הכל היה בסדר והיינו יכולים להירגע".
כדי להפוך את חיינו מתוהו ובוהו של לחץ, תיסכול וחוסר שביעות רצון למסיבת הפתעות כייפית ונהדרת – כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק דבר אחד פשוט – לוותר על הרעיון שאנחנו יודעים – איך זה היה צריך להיות. ועוד יותר מזה – לוותר על הרעיון שאנחנו יודעים מה ואיך צריך לקרות – כדי שזה יהיה בסדר, בסופו של דבר.
אם הבת שלי יוצאת כל ערב במקום ללמוד לבחינות – שזה מה שכתוב אצלי בפתק – זה לא אומר שהיא לא תצליח בחיים. זה רק אומר שזה מה שהיא עושה. אני יכולה להציע לה הצעות,לעורר בה השראה ואפילו לנסות להכריח אותה (אם כי זה לא ממש מומלץ). אבל בסופו של דבר, אני לא באמת יודעת שהיא לא תצליח בחיים. ויש מספיק דוגמאות מסביב לכאן ולכאן.
זה לא אומר לוותר על מה שאנחנו רוצים. למעשה, בכל רגע ורגע בחיים זכותנו –ואף חובתנו – לחתור שהדברים יהיו כפי שאנחנו רוצים אותם.
אבל בד בבד עם זה חשוב מאוד לזכור – זה שאנחנו רוצים שזה יהיה ככה – לא אומר שזה לא בסדר אם זה יהיה אחרת.
ועוד יותר מכך – זה שאנחנו חושבים שמישהו היה צריך לעשות, להגיד, לפעול בצורה מסוימת –לא אומר שזה באמת נכון שהוא היה צריך. זה שאנחנו מרגישים ש"היינו צריכים" להיות במקום מסוים, לעשות דברים מסוימים או להרגיש דברים מסוימים – אין פירושו שבאמת היינו צריכים. זה שאני בטוחה שבגיל 28 אני כבר חייבת להיות נשואה – לא אומר שלא אפגוש את נסיך חלומותי בגיל 28 ורבע, אבל יש יותר סיכוי שזה יקרה אם אהיה נינוחה וחייכנית מאשר אם אהיה לחוצה ונואשת.
למעשה – בחיים היחסים בין ההתרחשויות לפתק הם בדיוק יחסים הפוכים: תתכווננו למה שאתם רוצים, ואז קבלו באהבה את מה שקורה, ורק אז תרשמו בפתק. כך, למשל, במקום לרשום בפתק הדמיוני שלכם: "בעלי אמור להביא לי פרחים ביום האהבה", ואז להתבאס מזה שהוא לא הביא. תקבלו באהבה את כל מה שהוא יעשה, יביא, לא יביא, ותבחרו להרגיש אהבה, כי אהבה לא תלויה בפרחים.
אם הוא יביא פרחים, תרשמו לעצמכם ב"פתק": "בעלי אמור להביא לי פרחים ביום האהבה", ותסמנו "וי".
ואם הוא לא יביא, אתם יכולים לרשום "בעלי לא אמור להביא לי פרחים ביום האהבה", וגם במקרה הזה, כמובן, תסמנו "וי"
במלים אחרות: בכל רגע נסו ליצור את מה שאתם רוצים, אבל אמרו כן למה שכבר קרה, כי להתנגד למה שקרה, כמו שאומר אקהרט, זה חוסר שפיות. כשמתחילים להגיד כן למה שקרה, גם אם הוא מאוד לא מה שהיה כתוב לכם ב"פתק" שצריך לקרות – גם משפר את מצב הרוח, גם חוסך המון אנרגיה, אותה אפשר להפנות ליצירת מה שאתם רוצים שיהיה ברגע הבא – וגם, באמת באמת, גורם לכם להפסיק לריב עם העולם ולהתחיל ליהנות מהמתנות הקסומות שהוא יכול להעניק לכם.

אם אתם רוצים להעמיק עוד יותר בתפיסתו של אקהרט טול, וברעיון של "כוחו של הרגע הזה" – אולי תרצו לבוא להרצאה שלי בנושא. בהרצאה נעמיק בתפיסה הזו של "הרגע הזה" וגם נלמד טכניקות ישומיות להכניס אותה לחיינו, גם אם זה מנוגד מאוד לאוטומאט של האגו שלנו, שמנסה להכתיב את האירועים.
ההרצאה תתקיים ביום ג' הבא, 15 במרץ, במרכז הקונגרסים בכפר סבא.
 
אז יהיה לכם שבוע של "כן" לעולם.
ושתחוו ניסים
באהבה
עדית
קטגוריות: כללי | להגיב

יש לכם שלוש משאלות – מה הייתם מבקשים?

פעם (לפחות על פי האגדות) זה היה די מקובל: שדים שיוצאים מבקבוקים, דגי זהב מדברים, מנורות שמשפשפים אותן – רק תגיד מהן שלוש המשאלות שלך – והן תתמלאנה מיד.
היום כבר לא שומעים על זה כל כך – אולי בגלל שהמקום היחיד שרובנו חורשים בו הוא מול המחשב. הטוב ביותר שאנחנו יכולים לייחל לו הוא טלפון מאריאלה ממפעל הפייס, או ביקור של אלון גל עם השיפוצניק בעל ידי הזהב שלו – שיהפכו את העסק שלנו לאווזה שמטילה ביצי זהב…
אבל סתם ככה, בשביל התרגיל המחשבתי: תארו לעצמכם שמבקבוק השתייה התוסס שהבאתם מהסופר פרץ (יחד עם הקצף שניתז לכל עבר), איזה שד רב כוחות, שהדג באקווריום של הילדים התחיל פתאום לדבר אליכם, או ששפשפתם בטעות את המנורה שקניתם ב"מחסני תאורה" ופתאום יצא משם איזה ג'יני ואמר בקול רועם: אמרו לי מהן שלוש משאלותיכם ואמלאן מיד.

אם התשובה שלכם היא: תודה, אבל אין צורך, החיים שלי דבש, ושהכל יישאר כפי שהוא… אתם פטורים מהמשך הקריאה.

אבל אם התשובה שלכם היא משהו כמו:
  • קצת יותר שפע לא היה מזיק לי. מגיע לי הרבה יותר מזה.
  • אילו רק הייתה לי זוגיות.
  • אילו רק הזוגיות שלי הייתה טובה כפי שהיא אמורה להיות.
  • אילו יכולתי לעבוד במה שאני אוהב/ת.
  • אילו היו לי יותר אומץ וביטחון עצמי.
  • אילו רק יכולתי לחיות בפחות מתח ולחץ וביותר שלוות נפש ושמחה.
  • או בקיצור:
  • החיים שלי בסדר אבל משהו בכל זאת חסר
יתכן שזה הזמן לעשות שינוי.

טוב, אני לא מגלה לכם את אמריקה. רבים מאיתנו מסתובבים בעולם עם הידיעה הזו – אני חייב/ת לעשות שינוי.
בעבודה, במערכת יחסים, במצב הבריאות, במצב הרוח, בתחושה הפנימית.

אז למה אנחנו לא עושים את זה?

לכל אחד מאיתנו יש הרבה סיבות: אין לי זמן, אין לי כסף, בגילי כבר אי אפשר לשנות, שום דבר לא יעזור, ניסיתי וזה לא עזר, את הבעיה הזו אי אפשר לפתור, זה לא תלוי בי (מחקו את המיותר או הוסיפו משלכם).
אבל אני מאמינה שהסיבה האמיתית היא, שלרובנו אין מושג איך לעשות את זה.
ויותר מזה – זה נראה לנו קשה, מפחיד, מסובך, או בלתי אפשרי.

ושבפעמים שבהן ניסינו – חווינו כישלון.

למה זה קורה?

הסיבה העיקריות לכך ששינוים אינם מצלחים היא בגלל שאנחנו מנסים לעשות אותם במקום הלא נכון.

כלומר – אנחנו מנסים ליצור אותם במציאות שבחוץ.
מבלי לשנות אותם קודם כל במקום שבו כל הדברים מתחילים – בתודעה שלנו.

אנחנו מנסים לעשות יותר כסף, אבל ממשיכים להאמין שאין סיכוי שנרוויח יותר. אנחנו מנסים לרזות אבל ממשיכים להאמין שנישאר תמיד שמנים. אנחנו מנסים להתנהל אחרת בזוגיות שלנו אבל מאמינים שאין לזה תקנה, או שאנחנו יוצאים לאלפי בליינד דייטיים אבל מאמינים שבחיים לא נמצא את המיועד או המיועדת.

למה הדבר דומה?

לניסיון להקרין שקף על הקיר, ואז, במקום להחליף אותו, לנסות להחליף את הקיר.

גם אם נצבע את הקיר, נכסה אותו או נהרוס אותו – לעולם השקף שאנחנו מקרינים עליו יישאר אותו השקף.

עד שנעבור לשקף אחר.

המציאות שאנחנו חווים קשורה במידה רבה מאוד למה שאנחנו מקרינים החוצה מתוך התודעה שלנו. מערכת האמונות שלנו, מה שאנחנו "יודעים" שנכון, המגבלות שאימצנו לעצמנו – כל אלה באים לידי ביטוי, בין אם במודע ובין אם שלא במודע – בחיי היומיום שלנו,

ואלה לא ישתנו עד שלא נשנה את מה שקורה בפנים – בתודעה. גם אם נשיג שינוי – הוא יהיה לטווח קצר, ומהר מאוד נמצא את עצמנו זולגים חזרה לאותו המקום, חוזרים שוב ושוב על אותן הטעויות, ובסופו של דבר משחזרים את אותו ה"שקף".

החדשות הטובות הן – שאפשר להחליף את השקף.

והחדשות העוד יותר טובות הן – שזה לא כל כך קשה. התודעה עשויה מחומר הרבה יותר רך מאשר המציאות הקשיחה שבחוץ.

כל מה שצריך זה כלים. כלים באמצעותם אפשר ללוש את התודעה מחדש, למוסס מגבלות ורעיונות ישנים, ליצור רעיונות חדשים ומעצימים – ומכאן היישום בחיי היומיום נעשה הרבה יותר קל והרבה יותר עמיד לאורך זמן.

אם כל זה נשמע לכם מעניין והייתם רוצים לשמוע עוד – אני מזמינה אתכם להרצאת מבוא לקראת קורס "מודעות בדגש מעשי" שנפתח בחודש הבא במכללת מהות – בהנחייתי.
ההרצאה תתקיים ביום ראשון הקרוב, 20 בפברואר, בין השעות 17.00-18.00 במכללת מהות בתל אביב

ההרצאה אינה כרוכה בתשלום אבל חובה להירשם מראש כאן.
לאחר הרשמתכם יחזרו אליכם נציגי מכללת מהות עם כל הפרטים.

אם זה אפילו קצת יותר מעניין אתכם – ואתם מוכנים להכניס רגל למים ולהתחיל בקטן:
 
סדנה חד פעמית בנושא "חשיבה מנצחת"
 4 שעות בהן תרכשו תפיסת עולם חדשה, תגלו כלים יעילים ורבי עוצמה – שיאפשרו לכם להתחיל בתהליך של שינוי – מיד.
 בסדנה תהיה לכל אחד הזדמנות לעבוד על אותם תחומים בחייו אותם הוא רוצה לשנות – באמצעות הכלים הרבים שנלמד באותו בוקר.
 
הסדנה תתקיים ביום ג' הבא, 22.2.11 (תאריך יפה, תודו)
בין השעות 10.00-14.00 במכללת מהות בתל-אביב
 
מחיר ההשתתפות בסדנה בת 4 שעות 90 ₪ בלבד.
 
ואם תחליטו לאחר הסדנה שאתם רוצים להשתתף בקורס המלא
– יתקזז מחיר הסדנה מהתשלום לקורס.
 

דואר אלקטרוני *
שם
טלפון


אז אם אין לכם כוח לשבת לחכות לשד שיצא מהבקבוק – או לחילופין לאריאלה מהפייס – אתם מוזמנים לעשות צעד קטן.

אשמח מאוד לראות אתכם בסדנה, או בהרצאת המבוא. (או בשתיהן). מבטיחה שיהיה כיף, מעניין ומועיל.

באהבה
עדית





קטגוריות: כללי | להגיב

כשהסרט שלי מדבר עם הסרט שלך

קטגוריות: כללי | 6 תגובות